ב17/5/2013 החיים שלי השתנו ברגע, מחיים רגילים ושלמים פתאום קיבלתי הודעה דרמטית שאני חולה בסרטן סופני ובדרגה מאוד מאוד מתקדמת.

​

ההודעה השאירה אותי משותק לרגע, בהלם ובחרטה שלא הספקתי הרבה דברים, גרמה לי לחשוב על הדברים שעשיתי והכניסה אותי לחשיבה מחדש על החיים.

​

ואחרי שהחלמתי מהסרטן עשיתי מסע התבוננות פנימה סוג של חשבון נפש על החיים שלי.

​

ואני זוכר בימים שלי כשהייתי בימי התיכון כל הזמן זרקו אותי מבית ספר זה תהליך שנבנה במשך הרבה שנים...שהפכתי תלמיד גרוע מיום ליום וככל שהאמינו בי פחות הפכתי להיות תלמיד יותר "גרוע" והפסקתי להאמין בעצמי!

​

סגן מנהל בית הספר לא יכל לסבול אותי, וכל הזמן זרק אותי מבית ספר התיכון, האחים שלי צחקו עלי שאמא שלי מגיעה יותר ממני ללימודים...ההורים שלי כעסו עלי שאני לא לומד.

​

התחלתי במגמת מחשבים 15 יחידות לימוד, לא מבין איך הכניסו אותי למגמה ובגלל שלא האמנתי בעצמי, הייתי הליצן שבכיתה והתחלתי לעשות בלאגן. הייתי ילד עם בעיית קשב וריכוז שלא אובחן ולא ידעו להתמודד עם התופעה, יום אחד הודיעו לי רשמית שבסיום כיתה י' בגלל שהייתי ילד מופרע שזורקים אותי מבית ספר.

​

לאחר מכן במהלך נסיונות להתקבל לבית ספר אחר, הבנתי שאני לא כזה חכם ובשילוב עם גורם חינוכי שגרם לי להרגיש אפס.

​

אחרי שהבנתי שאני לא שווה כלום, עברתי לבית ספר מקצועי, ובאמת ירדתי נמוך מבחינת המיקום שהגעתי אליו, הכי נמוך שיכולתי לדמיין מבחינה לימודית.

 

כמה שנים אחרי פגשתי את האדם שהלך ושינה לי את החיים…

 

בשלב מסוים החלטתי ללמוד בתיכון פרטי בכדי להשלים את הבגרות ותכננתי להירשם ל 3 יחידות לימוד מתמטיקה... באותו זמן היה מנהל בית ספר בשם סמי, יוצא צה"ל.

​

בעוד אני מדבר עם המזכירה כדי להירשם, הוא נכנס ושואל את המזכירה ואותי "לאיזה בגרויות באת להירשם?" ואני אומר לו מתמטיקה 3 יחידות וכאן מגיע המשפט אולי החשוב ביותר ששינה לי את האמונה...כאן מגיע רגע ששינה לי את החיים!

​

סמי הוא הראשון שהאמין בי...

​

בפעם הראשונה בחיי שנזרקתי מבית ספר עוד במעמד הרישום כי האמינו שאני יכול יותר, סמי הוא היה הטרמפולינה שלי (קרש הקפיצה שלי).

​

הוא אמר לי באלה המילים: ליאור אתה צריך להיות ב 5 יחידות לימוד ולצערי כאן אתה לא יכול ללמוד 3 יחידות!!! אתה יכול ללכת למקום אחר, אם אתה לומד כאן זה רק 5 יחידות לימוד.

​

ממצב שבחיים לא זכיתי לפרגון בלימודים פתאום הגיע אדם שאמר לי במשפט הזה שאני מסוגל. וזה המפתח לשינוי....

 

אדם אחד שמאמין בך!!

​

ולמדתי ובסיום הלימודים הוצאתי ציון כמעט 100 ב 5 יחידות ואח"כ סיימתי את המסטר במקצוע הכי קשה באוניברסיטה...!

​

והיום אני מבין שזה הרבה בזכות סמי מנהל הבית ספר!

 

איזה כוח יש למילים ולאנשים סביבנו לשנות לנו את החיים…

​

וכשסיימתי את המסטר בפיזיקה, הבנתי אולי את ההחלק הכי משמעותי, שבעצם אני יותר לא מחפש את האמונה בחוץ אני מחפש את האמונה בפנים.

זה לא תלוי באנשים אחרים וזה תלוי רק בי.

 

ומה אני אבחר לעשות עם מה שיש לי, זה בידיים שלי

 

תפקיד ההרצאה עבורכם ההורים, המורים והילדים, הוא בדיוק כפי שסמי היה עבורי.

 

אגב אחרי שהחלמתי ממחלה סופנית, החלטתי להשאיר מזכרת בצורת ספר לילדי ולילדים אחרים, שתגרום להם ולהורים שלהם להאמין שהם מסוגלים להגשים את החלומות שלהם!

​

החלטתי להשאיר את זה בצורת סיפור! ומכיוון שהבת שלי היתה בת 7 והבן שלי בן 3...אז הכי התאים סיפור ילדים.

​

בסיפור יש 2 דמויות מרכזיות:

ג'וש הפרעוש בספר הוא למעשה אני!

וטרמפולינה הנמלה - היא למעשה סמי ועוד אנשים טובים שהיו בדרך!

בהרצאה אני מעביר את הסיפור האישי שלי שעמד מאחורי הספר.

​

הזכות שלי לספר לילדים את הסיפור שלי ולעזור להם דרך הסיפור שלי להבין שהם יכולים לעשות הכל, אבל זה מצריך מהם להבין שזה לא משנה מה זה ייקח מהם, הם מספיק טובים בשביל להצליח.

​

ההרצאה מלווה במוסיקה, תמונות וסרטונים מרגשים!!!

​

לסיכום המסר שאני מעביר לילדים, לאנשי החינוך או להורים זה:

​

א. תאמינו בעצמכם/בילדים - גם אם אף אחד לא מאמין בכם.

ב. נסיבות יש לכולם מה שאתם היום זה לא מי שאתם תהיו עוד 5 שנים. בעוד 5 שנים אתם תהיו אנשים שונים ומסוגלים לעשות דברים אחרים שהיום אתם לא מאמינים ולכן אל תגבילו את החשיבה שלכם למה שאתם יכולים היום...תחלמו, תשאפו, ותרצו ואתם תראו שבסוף זה יקרה.

​

ובהרצאה אני ממחיש את זה עם מספר סיפורים אישיים שלי.

​

אשמח שתיתנו לי את הזכות לגעת בעוד נפשות.

​